איכות הנישואין של נישואין שניים 

נועה לויאן-אלול
איכות נישואין בנישואין שניים
קיימים מספר מושגים המתקשרים לנושא של איכות נישואין כמו: שביעות רצון, הצלחה, התאמה, הסכמה, היכולת להגשים מטרות ביחד ולחוד, הסתגלות ויציבות. יציבות בנישואין מוגדרת כהשוואה בין אלטרנטיבת הנישואין הטובה ביותר שיש לפרט לעומת האפשרות של גירושין. אך השאלה האם יציבות מעידה בהכרח על איכות הנישואין? עצם המשך קיומם של חיי נישואין אינה, בהכרח, ערובה לאיכותם. זאת משום, שזוגות רבים נשארים יחד בשל העדר ברירות אחרות, או בשל שיקולים כלכליים או "בשביל הילדים". יש הגורסים, כי קיומם של ילדים אינו מהווה ערובה ליציבות הקשר.
התפיסה של 'איכות נישואין' נמוכה קשורה: לדפוסי תקשורת והתמודדות עם קונפליקטים, לחלוקת תפקידים נוקשה, לבילוי נפרד של כל אחד מבני הזוג בשעות הפנאי, לשיתוף מועט בחוויות אישיות יום יומיות, לניתוק רגשי, לאי הסכמה ביחס לחינוך הילדים ולמספר מועט של פעילויות משפחתיות משותפות.
בנוגע להבדלים באיכות הנישואין בין נישואין ראשונים לשניים נמצאו ממצאים מעורבים. קיימת טענה, שנישואין שניים (או נישואין מחדש) מתפרקים בשיעורים גבוהים יותר מנישואין ראשונים, במיוחד אצל זוגות עם ילדים חורגים. יש הטוענים, כי שביעות הרצון בנישואין יורדת במהירות על פני זמן בבתים עם אב חורג יותר מאשר בנישואין הראשונים. אחרים, לעומת זאת, לא מצאו הבדלים. עם זאת, נישואין מחדש של אנשים מבוגרים (מעל גיל 40) נמצאו יציבים יותר מאשר נישואין ראשונים.
החוקרים מציעים מספר תהליכים והסברים חברתיים, בין-אישיים ותוך-אישיים לאיכות ולחוסר היציבות של הנישואין מחדש הקשורים בסביבה, בפרט, במשפחה עצמה ובבעיות של הסתגלות בין המשפחות. ממצאים מבוססים על תצפיות התנהגותיות ודיווחים עצמיים הראו שבני זוג שנישאו מחדש מבטאים ביקורת, כעס ורוגז בצורה חופשית יותר והם בעלי רמות של מתח וחוסר הסכמה גבוהים יותר מאשר מקביליהם בנישואין ראשונים. אי הסכמות אלו מתמקדות בנושאים הקשורים לילדים חורגים, בעיקר בנושא של הטלת משמעת וחוקים וחלוקת המשאבים לילדים. יש הסבורים, כי נוכחות של ילדים חורגים מורידה את איכות הנישואין מחדש בשל לחץ כלכלי, עיסוק בילדים שאינו מותיר זמן לזוגיות וגידול במטלות הבית, אך ההשפעות אינן תמיד חזקות. החוקרים מצאו קשר שלילי בין מספר הילדים בבית ואיכות הנישואין. הגורם המנבא למתח בקרב הורים במשפחות מורכבות הוא התחרות בין הילדים לבין בן הזוג החדש. באשר להורה החורג, רמה נמוכה של הסכמה ביחס לדרך של ההורים לגידול הילדים הוא המשתנה המנבא החזק ביותר. ילדים שנולדו בנישואין הראשונים הורידו את איכות הנישואין יותר מילדים שנולדו בנישואין מחדש. עוד נמצא, שאיכות הנישואין נחלשת כאשר לשני המבוגרים יש ילדים מקשרים קודמים, מאשר כשרק מבוגר אחד הוא הורה חורג, כנראה בשל המורכבות והימצאות של הזדמנויות רבות לקונפליקטים.
תמה נוספת שעולה במחקר בהקשר של איכות והצלחת הנישואין של משפחות מורכבות נוגעת להמשך הקשרים עם בן הזוג לשעבר שנשאר בתפקיד של הורה משותף לאחר תהליך הגירושין והנישואין מחדש. הקשר עם בן הזוג הקודם משפיע על הנישואין מחדש, שכן נוצר משולש בין האדם הנשוי בשנית, בן הזוג השני הנוכחי ובן הזוג לשעבר. כך שלמעשה, נוצרות תת-מערכות במשפחות הנישאות מחדש ו"גבולות חדירים" קרי, צורך בתנועה גמישה של הילדים בין בתי הוריהם הביולוגיים. הילדים נחשבים, למעשה, לבני שתי המשפחות, ויש להם תפקידים שונים, ציפיות שונות ומעורבות שונה. איכות וכמות הקשרים בין הבתים השונים משפיעה עד מאד על המשפחה שנישאה מחדש.
בהתבסס על התיאוריה של בוהן, רבים מהזוגות הנישאים מחדש נגועים בחרדה שנובעת מנושאים לא פתורים מנישואיהם הקודמים. לטענתו, הודאה בהשפעה של נישואיהם הקודמים תעלה את רמת הדיפרנציאציה של הזוגות ותאפשר להם להגיב באופן פחות רגשי. כאשר בוחנים את מערכת היחסים בין כשלון הפיוס בנישואין הראשונים והפירוק של הנישואין השניים, התוצאות מראות שניסיון פיוס בנישואין הראשונים קשור באופן מתון בעליה בהסתברות פירוק הנישואין השניים.
חוקרים אחרים, ציינו קונפליקטים רבים יותר בנישואין מחדש כסיבה לשיעורים גבוהים של גירושין חוזרים, אך אחרים טענו כי מה שמנבא גירושין אינו מידת הקונפליקט אלא האופן שבו אנשים שנישאו מחדש פותרים את אי ההסכמות ביניהם. על פי ראיונות שבוצעו בקרב נשים, על קונפליקטים רבים בנישואין מחדש בהם הבעל דומיננטי.
יש המציינים את רמת הפגיעות וחוסר היציבות של נישואין שניים על ידי שאלות כמו: האם לדחות את הנישואין עד שנושאים ייושבו, האם רצוי לעבור לבית חדש או לדירה עם בן הזוג החדש מאשר שהוא יעבור לבית של בת הזוג? האם מגורים משותפים מבטיחים נישואין מוצלחים? המחקר חושף שקוהביטציה, לדוגמה, אינה קשורה בהכרח למערכת יחסים חיובית. יתר על כן, קוהביטציה נמצאה קשורה לחוסר הסכמה, לאלימות גבוהה יותר ורמות נמוכות של אושר. יש הממליצים לדחות את מועד הנישואין השניים כדי לספק זמן רב יותר להתעמת עם נושאים כמו, ילדים חורגים, קשיים כלכליים ואישה לשעבר. החוקרים מצאו, שמתוך 274 נשאלות מעל לרבע מהנשים התחתנו עם בעליהן פחות משנה לאחר גירושיו. רבע נוסף דיווח על נישואין בטווח שבין שנה עד שנתיים מגירושי הבעל. נישואין לגרוש פחות משנתיים לאחר גירושיו נמצאו קשורים לרמות נמוכות של שביעות רצון מהנישואין. בזמן זה על בני הזוג להכיר את הערכים, המטרות והרצונות אחד של השני.
הספרות מדווחת, שנישואין מחדש נמצאו קשורים עם אינטראקציה פחותה של שותפות הורית, דיווח הורי מועט מבן הזוג הקודם, גישה שלילית יותר בנוגע להורה האחר הן לנשים והן לגברים, פחות סיפוק הורי ורמות נמוכות של מעורבות בפעילויות של ילדים לגברים שנישאו שנית. עוד נמצא, שרמות גבוהות של מחויבות משפחתית מהווה משתנה משמעותי בהצלחה של נישואין שניים. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא במודל הזוגי המשולש של סטרנברג הכולל אינטימיות, מחויבות ותשוקה.
הנושאים הכלכליים נדונים בין בני הזוג לעיתים נדירות לפני הנישואין, כשהאישה החדשה חשה חוסר אונים בכל הנוגע לניהול הכספים וההוצאות. משפחות שהיתה להם קופה משותפת הפגינו לכידות גבוהה יותר כמשפחה. בניגוד לכך, אחרים שחקרו אושר בנישואין, לא מצאו הבדלים בקרב משפחות שהפרידו בין הכספים לעומת משפחות שחלקו קופה משותפת.
בנוגע למשתנים הדמוגרפים איכות הנישואין משתנה עם הגיל. הורים מבוגרים יותר מדווחים על שביעות רצון גדולה יותר. לעומת זאת, נמצא קשר שלילי בין השכלה ושביעות רצון הנגרם ממודעות גבוהה יותר של הורים משכילים לאספקטים השליליים והחיוביים של ההורות.
הקשיים העיקריים במיזוג שני משקי בית נמצאו קשורים לנושאים כמו: משמעת, קונפליקט נאמנות, גבולות וחלוקת משאבים. אחרים טוענים, שנישואין מחדש נמצאו רעועים יותר כי: א) חסרה תמיכה חברתית ונורמות ברורות; ב) אחוז גדול יותר של אנשים הנישאים מחדש, לעומת נישואין ראשונים רואים בגירושין פתרון לבעיות בנישואין ו-ג) המאגר הקטן יותר של בני זוג לנישואין מחדש גורם לנישואין בין אנשים בעלי אינטרסים וערכים השונים זה מזה.
יש המונים מספר פרמטרים נוספים כמו: ציפיות בני הזוג זה מזה בנוגע לקשר עם הילדים, קבלת החלטות, אחריות, הכללה או הרחקה של בני המשפחה החדשים, מידת האוטונומיה והתלות, הבדלים בין ההיסטוריות האינדיבידואליות של בני הזוג ודרכי התמודדותם עם קשר נישואין קודם. החוקרים הציעו מודל הכולל אספקטים מסוימים של חיי משפחה בנישואין מחדש הממלאים תפקיד מכריע בהסתגלות מוצלחת של משפחות אלה, כגון: 1) הסדרת הזוגיות הקודמת והשפעתה על בן הזוג לשעבר על הקשר הנוכחי; 2) קשר הורות משותפת (קרי, מידת ההסכמה והיכולת לטפל בנושאים הקשורים לגידול הילדים) בין בני הזוג לשעבר ובין בן הזוג בהווה וההורה החורג; 3) ניעות הילדים בין משקי הבית ו-4) שילוב תרבויות שונות במשפחה שנישאה מחדש.
מספר גורמי מתח שעשויים להתרחש בקרב משפחות בנישואין חוזרים:
1. יחסי הורים עם ילדיהם החורגים; 2. קונפליקט תפקידים בין המערכת הזוגית ובין המערכת ההורית (עם הילדים הביולוגים והחורגים) ו-3. עומס תפקידים. היפוך במחזור חיי המשפחה, הקשר עם בן הזוג לשעבר ועם משפחתו, והקשר עם בן הזוג הנוכחי זוהו אף הם כמקורות מתח פוטנציאליים, אם כי בשכיחות ובעצמה פחותים.